מחקר עוקבה זה של הרשות הבינלאומית לסרטן, פוריות והריון (INCIP) מדווח על תוצאות האם והילוד של 80 נשים בהריון שאובחנו כסובלות מלימפומה שאינה הודג'קין (NHL) בין השנים 1986 ו-2019, והתמקדו ב-57 (71%) חולות עם לימפומה מסוג diffuse large B-cell lymphoma - DLBCL.
עוד בעניין דומה
מתוך 80 החולות, 54 (68%) חולות בהריון קיבלו כימותרפיה; בעיקר (89%) משטרים דמויי CHOP (ציקלופוספמיד, דוקסורוביצין, וינקריסטין ופרדניזון). ארבע הריונות מוקדמים הופסקו. בקרב 76 הריונות מתמשכים היתה לידת מת אחת (3%). בסך הכל היתה שכיחות גבוהה של ילודים בגיל ההריון (39%), לידה מוקדמת (52%), מיילדות (41%) וסיבוכים ילודים (12 -5%), ולא ניתן היה להסביר זאת באופן בלעדי בקבלה של כימותרפיה לפני הלידה.
מחצית מהלידות המוקדמות (46%) תוכננו על מנת להתאים את הטיפול האונקולוגי. ההישרדות הכוללת שלוש שנים ללא התקדמות וחולים עם DLBCL שטופלו ב-rituximab-CHOP היתה 83 (4%) ו-95 (7%) בשלב מוגבל (n = 29), ו-60 (6%) ו-73 (3%) בשלב מתקדם (n = 15).
מתוך 36 חולות בהריון שקיבלו ריטוקסימאב, דווח על חמישה (13%) מקרים עם סיבוכי ילודים ושלושה (8%) מקרים עם זיהומים אימהיים.
לסיכום, ניתן להציע טיפול סטנדרטי ב-DLBCL לחולות בהריון במרכזי מיילדות המטפלים בחולות בסיכון גבוה.
מקור:
תגובות אחרונות