רופאי הטיפול הראשוני מדווחים בצורה לא פרופורציונלית על שחיקה המאיימת על קיימות כוח האדם ואיכות הטיפול. סקרים אחרונים מדווחים כי תסמינים קשים יותר כאשר לרופאים יש פחות אמצעים לענות על הצרכים החברתיים של המטופלים. במחקר נבחן הקשר בין שחיקתם של הרופאים ויכולת המרפאה לענות על הצרכים החברתיים.
עוד בעניין דומה
החוקרים ערכו ראיונות חצי מובנים וסקרים קצרים עם 29 רופאי משפחה המטפלים באוכלוסיות מעוטות יכולת. נושאי הסקר והראיונות כללו שחיקה ואת יכולת המרפאה לענות על צרכים חברתיים. החוקרים ניתחו את הראיונות בעזרת גירסה משופרת של תיאוריה מעוגנת בשדה כדי לחקור בצורה איכותית. כמו כן הם השתמשו בתגובות הסקר כדי לקשר את הממצאים האיכותיים.
החוקרים מצאו ארבעה נושאים עיקריים אשר עלו בניתוחי הראיונות: (1) שחיקה יכולה להשפיע על איך שהרופאים מעריכים את אמצעי המרפאה לענות על הצרכים החברתיים, כאשר רופאים אשר דיווחו על שחיקה רבה תפשו את אמצעי המרפאה דלים אפילו שהיו קיימים; (2) צרכים חברתיים שלא נענו משפיעים על הפרקטיקה באמצעות השפעה על הזרימה במרפאה, תכנון הטיפול ועל בריאותו הרגשית של הרופא; (3) שירותים חברתיים אשר מוטמעים במרפאות מורידים את השחיקה על ידי העלאת היעילות, החזרת תפקידם הרפואי של הרופאים ושיפור המורל; ו(4) רופאים רואים את ההתערבות בצרכים החברתיים של המטופלים ברמת המרפאה כאסטרטגיה הכרחית אך לא מספיקה כדי להתמודד עם שחיקה.
החוקרים הגיעו למסקנה כי רופאי משפחה תיארו דרכים רבות, בהן הגברת יכולת המרפאה לענות על הצרכים החברתיים של המטופלים כמפחיתה את תסמיני השחיקה אצל הרופאים. ממצאים אלה עשויים לשמש כאסטרטגיות מניעה לשחיקה ולחיזוק היכולת של הרופא לענות על הצרכים החברתיים של המטופלים במסגרת מרפאות הטיפול הראשוני.
מקור:
Kung, A. et al, (2019) Annals of Family Medicine doi: 10.1370/afm.2470
תגובות אחרונות