סרטן ריאות של תאים קטנים מתקדם (ES-SCLC) הינה מחלה קשה עם שרידות כוללת (OS) חציונית של כ-10 חודשים אחרי טיפול עם אטופוסיד-פלטינום (EP) ויש צורך בטיפולים חדשים להארכת השרידות. CASPIAN הינו מחקר תוית פתוחה, מפאזה 3 אשר בחן את השימוש בדורבאלומאב (D) (נוגד PD-L1) עם או בלי טרמלימומאב (נוגד CTLA-4), בשילוב עם EP כטיפול קו ראשון לחולי ES-SCLC. החוקרים מדווחים כאן את תוצאות D+EP לעומת EP מאנליזת ביניים מתוכננת.
עוד בעניין דומה
במסגרת המחקר חולי ES-SCLC אשר לא קיבלו טיפול בעלי סטטוס ביצוע ECOG 0/1 חולקו באופן אקראי (1:1:1) לקבל דורבאלומאב 1500 מיליגרם + EP כל שלושה שבועות, דורבאלומאב במינון 1500 מיליגרם וטרמלימומאב 75 מיליגרם + EP כל שלושה שבועות; או ל-EP כל שלושה שבועות. מטופלים תחת זרוע האימיונותרפיה קיבלו עד ארבעה סבבים של EP ולאחר מכן טיפול תחזוקה בדורבאלומאב עד התקדמות המחלה. מטופלים בזרוע ה-EP קיבלו עד שישה סבבים של EP והקרנה גולגולתית מונעת (PCI) על פי שיקול דעתו של החוקר. בכל זרועות הטיפול ניתנה לחוקר אפשרות החלטה לגבי סוג הפלאטינום – ציספלאטינום או קרבופלאטינום. התוצא העיקרי שנבדק היה שרידות כוללת.
268 מטופלים חולקו באופן אקראי ל-D+EP ו-269 ל-EP. מאפייני בסיס היו מאוזנים בין הזרועות. בזרוע ה-EP,י56.8% מהמטופלים קיבלו שישה סבבים של EP. באנליזת הביניים, D+EP משמעותית שיפר את ה-OS לעומת ה-EP עם יחס סיכונים של 0.73 (רווח בר סמך 95% 0.591-0.909; P=0.0047);יOS החציונית הייתה 13 לעומת 10.3 חודשים, בהתאמה. 33.9% מהמטופלים היו בחיים אחרי 18 חודשים עם D+EP לעומת 24.7% עם EP. תוצאים משניים של שרידות ללא התקדמות המחלה (PFS) או שיעור שרידות כוללת (ORR) השתפרו גם כן עם D+EP לעומת EP. יחס סיכונים עבור PFS היה 0.78 (רווח בר סמך 95%, 0.645-0.936); ה-PFS החציוני היה 5.1 לעומת 5.4 חודשים, בהתאמה. שיעור PFS לאחר 12 חודשים היה 17.5% לעומת 4.7%, בהתאמה. ORR המוערך על ידי החוקר היה 79.5% לעומת 70.3% (יחס הסיכויים, 1.64 [רווח בר סמך 95%, 1.106-2.443]). שיעור תופעות הלוואי בדרגות ¾ (61.5% לעומת 62.4%) ותופעות הלוואי המובילות להפסקת הטיפול (9.4% בשתי הזרועות) היו דומה בשתי הזרועות. שיעור הרעילות ההמטולוגית הייתה משמעותית גבוהה יותר בזרוע ה-EP.
החוקרים מסכמים כי הוספת דורבאלומאב ל-EP בקו ראשון לטיפול בחולי ES-SCLC משפרת משמעותית את ה-OS (ירידה של 27% בסיכוי למוות) לעומת זרוע הבקורת. יש לציין כי פרטוקול כימו-אימונותרפי זה מאפשר גמישות בבחירת הפלאטינום (ציספלאטינום או קרבופלאטינום), בהתאם לפרקטיקה הקלינית במחלה זו. לא זוהו בעיות בטיחות חדשות במהלך המחקר.
תגובות אחרונות