מטרת קווים מנחים אלה (guidelines) היא להעלות מודעות, לשרטט אסטרטגיות טיפוליות ולהציע הכוונה בנוגע לניהול של תופעות לוואי אימוניות במטופלים המקבלים מעכבי בקרה חיסונית (immune checkpoint inhibitors).
עוד בעניין דומה
הקווים המנחים גובשו על ידי פאנל מומחים מתחומי האונקולוגיה, דרמטולוגיה, גסטרואנטרולוגיה, ראומטולוגיה, פולמונולוגיה, אנדוקרינולוגיה, אורולוגיה, נוירולוגיה, המטולוגיה, רפואה דחופה, סיעוד ועוד. הקווים המנחים פותחו על ידי סקירה שיטתית של הספרות. הסקירה השיטתית התמקדה בקווים מנחים, סקירות שיטתיות אחרות ומטה-אנליזות, מחקרים אקראיים ומבוקרים וסדרות מקרים שפורסמו בין בשנים 2000-2017.
בסקירה השיטתית זוהו 204 פרסומים. חלק ניכר מהראיות כלל סקירות שיטתיות של מידע תצפיתי, קווים מנחים שהתקבלו בקונצנזוס, סדרות מקרים ודיווחי מקרה. לאור מיעוט ראיות באיכות גבוהה בנוגע לניהול של תופעות לוואי אימוניות, ההמלצות בעבודה זו מתבססות על קונצנזוס מומחים.
בעוד שהניהול של תופעות הלוואי משתנה בהתאם למערכת שנפגעת, ככלל, יש להמשיך לתת את מעכבי הבקרה החיסונית תוך ניטור צמוד במידה שמופיעה רעילות מדרגה 1, פרט לרעילויות נוירולוגית, המטולוגיות וקרדיאליות מסוימות.
יש להשהות את מעכבי הבקרה החיסונית עבור רוב הרעילויות מדרגה 2 ולשקול לחדש אותו כאשר הרעילות יורדת לדרגה 1 או נעלמת. יש לשקול לתת קורטיקוסטרואידים.
רעילויות מדרגה 3 דורשות הפסקת טיפול והתחלת קורטיקוסטרואידים במינון גבוה (פרדניזון במינון 1-2 מ"ג/ק"ג ליום או מתילפרדניזולון במינון 1-2 מ"ג/ק"ג ליום).
יש להפחית את מינון הסטרואידים בהדרגה על פני 4-6 שבועות. במקרים עמידים מסוימים ניתן לשקול שימוש באינפליקסימאב או טיפול מדכא חיסון אחר.
ככלל, הפסקה קבועה של מעכבי בקרה חיסונית מומלצת עם רעילויות מדרגה 4, פרט לאנדוקרינופתיות אשר מאוזנות על ידי טיפול הורמונלי.
מקור:
Brahmer, J.R. et al. (2018) Journal of Clinical Oncology. 36, 1714-1768
תגובות אחרונות