אבנים בכליה 18.06.2019

איך ניתן להפחית זיהומים לאחר הוצאה מלעורית של אבני כליה?

החוקרים ביקשו למצוא מאפיינים מנבאים מדויקים ומהירים יותר לזיהוי מטופלים בסיכון לזיהומים לאחר ניתוח בקרב מטופלים עם אבנים מורכבות בכליות

מטרת המחקר היתה למצוא מאפיינים מנבאים מדויקים ומהירים יותר לזיהוי מטופלים בסיכון לזיהומים לאחר ניתוח בקרב מטופלים עם אבנים מורכבות בכליות שעוברים הוצאה מלעורית של אבני כליה (PCNL - Percutaneous nephrolithotomy). בנוסף, החוקרים רצו לספק עדויות למניעה ראשונית וטיפול בזיהומים לאחר הניתוח.

במחקר נכללו 802 מטופלים עם אבנים מורכבות בכליה שעברו PCNL בין ספטמבר 2016 לספטמבר 2017. כל מטופל עבר בדיקות שתן, תרביות שתן (UCs – Urine cultures) ותרביות מהאבנים (SCs – Stone cultures) והמידע סביב הניתוח תועד באופן פרוספקטיבי.

19 מטופלים (2.4%) פיתחו אורוספסיס (urosepsis) לאחר ההליך. החוקרים הראו באמצעות רגרסיה לוגיסטית רב משתנית שגורמים כמו משך ניתוח של 100 דקות ומעלה, שתן חיובי לתאי דם לבנים (+WBC), שתן חיובי לתאי דם לבנים וחיובי לניטריטים (+WBC+NIT), תרביות שתן חיוביות (+UC) ותרביות אבנים חיוביות (+SC), הם גורמי סיכון בלתי תלויים להתפתחות של אורוספסיס.

ההיארעות של אורוספסיס לאחר הניתוח היתה גבוה יותר (10%) בקרב מטופלים עם +WBC+NIT או בקרב מטופלים עם תרביות שתן ואבנים חיוביות (UC+SC+ ; 8.3%), בהשוואה למטופלים עם בדיקות שתן שליליות או תרביות שליליות (P< 0.01). בנוסף, +WBC+NIT  חיובי לפני הניתוח ניבא +UC+SC, עם רמת דיוק של מעל 90%.

הפתוגנים העיקריים שנמצאו באבני הכליות היו: 44% E.coli,י 14% Proteus mirabilis ו-Staphylococcus 7.4%, בזמן שהפתוגנים העיקריים שנמצאו בשתן היו E.coli 54%, Enterococcus 9.4% ו-P. mirabilis 7.6%. ההיארעות של E.coli הייתה נפוצה יותר בקבוצה שחוותה אורוספסיס בהשוואה לקבוצה שלא חוותה אורוספסיס (P< 0.05).

החוקרים הסיקו כי כדאי לשקול שימוש בבדיקות שתן +WBC+NIT כסמן מנבא מוקדם ומהיר ל-+UC+SC ולאורוספסיס לאחר ניתוח. כמו כן, הם הראו קשר חזק בין אורוספסיס לאחר PCNL ובין זיהומי E.coli בקרב מטופלים עם אבנים מורכבות בכליה.

מקור: 

Chen, D. et al. (2019) BJU International 123,6.

נושאים קשורים:  אבנים בכליה,  זיהום לאחר ניתוח,  אורוספסיס,  בדיקת שתן,  תרבית שתן,  מחקרים
תגובות