אשפוזים ופניות חוזרות לבית החולים בתוך 30 ימים מהשחרור הינם נפוצים באוכלוסיית ההמודיאליזה. ישנו צורך בסמנים קליניים אשר יכולים לבוא לידי ביטוי בביקורים בבית החולים בטווח הקרוב בכדי לזהות מטופלים אשר זקוקים להתערבות מהירה על מנת למנוע את אשפוזם.
עוד בעניין דומה
היבטים של ניהול נפח המטופל, כגון כישלון בהשגת משקל היעד (כלומר, המשקל היבש המשוער), הם אינדיקטורים הניתנים לשינוי ואשר מתקבלים על הדעת בניבוי אירועים שליליים אשר עומדים להתרחש. ההשלכות לטווח הקצר של כישלון בהשגת משקל היעד אינם מבוססים היטב.
במחקר חדש שנערך ב- University of North Carolina School of Medicine בארה"ב, והתפרסם ב-Journal of the American Society of Nephrology, ביקשו החוקרים להעריך השלכות אלו.
נתונים סטטיסטיים נלקחו מקבוצה של מטופלי Medicare אשר קיבלו טיפולי המודיאליזה במרכז דיאליזה גדול בין השנים 2010 ל-2012. החוקרים ביצעו מחקר רטרוספקטיבי עם אינטרוולים חוזרים, שכל אחד מהם כלל 180 ימים כבייסליין, הערכת חשיפה של 30 ימים וכן תקופת מעקב של 30 ימים, על מנת להעריך את הקשר בין כישלון בהשגת משקל היעד לבין הסיכון לפניות למרכזים לרפואה דחופה ואשפוזים תוך 30 ימים.
החוקרים אמדו הפרשי סיכון מותאמים תוך שימוש בהסתברות הפוכה לשיטות קפלו-מאייר מתוקנות לפי חשיפה.
נתונים סטטיסטיים: בסך הכול 113,561 מטופלי המודיאליזה תרמו למחקר 788,722 אינטרוולים חוזרים. מטופלים אשר נמצאו עם משקל פוסט-דיאליזה של מעל 1 ק"ג ממשקל היעד ב-30% ומעלה (לעומת מתחת ל-30%) מהטיפולים בתקופות החשיפה היו עם סיכון אבסולוטי גבוה יותר (הפרש סיכון) של פניות למרכז לרפואה דחופה (2.13%, רווח סמך 95% של 2.00%-2.32%), ואשפוזים מכל סיבה (1.47%, רווח סמך של 95% 1.34% עד 1.62%), על רקע קרדיו-וסקולרי (0.31%, רווח סמך 95% של 0.24% עד 0.40%), ועל רקע צבירת נפחים (0.15%, רווח סמך 95% של 0.11% עד 0.21%) תוך 30 ימים.
לאור הממצים החוקרים מסכמים שבהיעדר מדדים אובייקטיביים לאומדן סטטוס הנפח של המטופל, כישלון חוזר בהשגת משקל המטרה הוא סמן סיכון קליני שניתן לזהותו בקלות עבור פניות לבית החולים שעומדות להתרחש בקרב מטופלים בהמודיאליזה.
מקור:
תגובות אחרונות