חשיפה לטיפולים ביולוגיים ומדכאי מערכת החיסון במהלך הנקה הינה שנויה במחלוקת, ישנם נתונים מועטים בנוגע לבטיחות. החוקרים בחנו האם טיפולים ביולוגיים ניתנים לזיהוי בחלב אם של נשים המקבלות טיפול עבור מחלות מעי דלקתיות וכן האם הנקה בזמן קבלת הטיפול קשורה לזיהומים או פגיעה בהתפתחות.

החוקרים ביצעו מחקר פרוספקטיבי רב-מרכזי של נשים עם מחלות מעי דלקתיות והתינוקות שלהן, שכלל איסוף דגימות חלב אם (72 דגימות) ממטופלות המקבלות טיפול ביולוגי מאוקטובר 2013 ועד נובמבר 2015.

ריכוז התרופה נמדד בכל דגימות חלב האם בכמה נקודות זמן תוך 48 שעות מהאיסוף ותוך 168 עבור חלק מהדגימות.

התפתחות הילד הוערכה תוך שימוש בשאלון Ages and Stages Questionnaire 3 אשר הושלם על ידי 824 נשים עם מחלות מעי דלקתיות (מטופלות ולא מטופלות) במהלך ההיריון (620 הניקו ו-204 לא הניקו). נתונים בנוגע לבריאות הילד וההתפתחות התקבלו מן האמהות ורופאי הילדים, ביחד עם מידע על חשיפת האם לתרופות, היסטוריית מחלות מעי דלקתיות, פעילות, הריון וסיבוכים לאחר הלידה.

החוקרים השתמשו בשיטת chi-squared או Fisher exact test בכדי לקבוע את הקשר בין ערכים קטגוריאליים והשוואת ההבדלים בתוצאים מתמשכים בין הקבוצות תוך שימוש באנליזה של מודל שונות.

התוצא העיקרי היה ריכוז התרופה של גורמים ביולוגיים בחלב האם (של 72 נשים) לאחר שעה, 12, 24 ו-48 שעות לאחר הדגימה וכן לאחר 72, 96, 120 ו-169 שעות עבור דגימות זמינות. תוצאים שניוניים היו טווח של זיהומים בתינוק וההתפתחות הילד לפי השאלון Ages and Stages Questionnaire 3 בקרב כל התינוקות שינקו.

החוקרים זיהו אינפליקסימב בדגימות של חלב אם מ-19 מתוך 29 נשים מטופלות (מקסימום 0.74 מק"ג למ"ל), אדאלימומב ב-2 מתוך 21 נשים (מקסימום 0.71 מק"ג למ"ל), צטרוליזומב ב-3 מתוך 13 נשים מטופלות (מקסימום 0.29 מק"ג למ"ל), נטליזומב ב-1 מתוך 2 נשים מטופלות (מקסימום 0.46 מק"ג למ"ל) ויוסטקינומב ב-4 מתוך 6 נשים מטופלות (מקסימום 1.57 מק"ג למ"ל); החוקרים לא זיהו גולימומב בחלב האם של האישה האחת שקיבלה תרופה זו.

שיעור הזיהומים ואבני הדרך בהתפתחות בגיל 12 חודשים היו דומים בתינוקות יונקים לעומת לא יונקים: כל זיהום, 39% לעומת 39% בקבוצת הביקורת (p<0.99) וציון אבני הדרך, 87 לעומת 86 בקבוצת הביקורת (p=0.9992). שיעור הזיהומים ואבני הדרך בהתפתחות לא היו שונים בקרב תינוקות שהאימהות שלהם קיבלו טיפול ביולוגי, מדכאי מערכת החיסון או טיפול משולב בהשוואה לתינוקות שלא נחשפו (שהאימהות שלהם קיבלו טיפול עם מזלאמינים או סטרואידים או ללא טיפול תרופתי).

לסיכום, במחקר זה של נשים שקיבלו טיפול למחלות מעי דלקתיות והתינוקות שלהן, החוקרים זיהו ריכוז נמוך של אינפליקסימב, אדאלימומב, צטרוליזומב ויוסטקינומב בדגימות חלב האם. החוקרים מצאו כי תינוקות יונקים של אימהות המקבלות טיפול ביולוגי, מדכאי מערכת החיסון או טיפול משולב הינם בסיכון דומה לזיהומים וכן שיעור השגת אבני הדרך בהתפתחות הינו דומה בהשוואה לתינוקות שלא יונקים או תינוקות שלא חשופים לתרופות אלו. שימוש אימהי בטיפול ביולוגי ככל הנראה הינו מתאים בהנקה.

מקור:

Matro, R. et al. (2018) Gastroenterology. 155(3)

נושאים קשורים:  מחקרים,  חלב אם,  הנקה,  מחלות מעי דלקתיות,  טיפול ביולוגי,  Brest milk,  breastfeeding,  inflammatory bowel disease,  biologic therapy