בחירת סוג האנטיביוטיקה לטיפול בזיהומים סיסטמיים אצל מטופלים הנמצאים בסיכון גבוה לזיהום ב-Clostridium difficile - CDI - מהווה דילמה קלינית משמעותית.
עוד בעניין דומה
למרות שישנם מחקרים שונים שמראים שטיפול באנטיביוטיקה ממשפחת הטטרציקלינים קשור לסיכון מופחת של CDI, מחקרים אחרים סותרים ממצאים אלו.
במחקר חדש, שנערך ב-Mayo Clinic ברוצ'סטר, מינסוטה, ארה"ב ושהתפרסם בכתב העת Clinical Infectious Disease, ביקשו החוקרים לסכם את המחקרים השונים הבודקים את הסיכון ל-CDI לאחר טיפול בטטרציקלינים בהשוואה לסוגי אנטיביוטיקה אחרים.
במחקר מסוג מטה-אנליזה, ביצעו החוקרים חיפוש סיסטמי במאגרים של Medline, Embase, ו-Web of Science מינואר 1978 ועד דצמבר 2016 בכדי לכול מחקרים שהעריכו את הקשר בין השימוש בטטרציקלינים והסיכון ל-CDI. הערכות שקולות מסכמות חושבו באמצעות generalized inverse variance עם מודל השפעות-אקראיות באמצעות RevMan 5.3. החוקרים העריכו את איכות המחקרים השונים באמצעות סקלת Newcastle-Ottawa.
נתונים סטטיסטיים: ששה מחקרים (4 מסוג מקרה-ביקורת, 2 מסוג מחקר קוהורט), עם גיוס של מטופלים בין השנים 1993 ו-2012, נכללו במטה-אנליזה.
באמצעות מודל השפעות-אקראיות, ביצעו החוקרים מטה-אנליזה שהדגימה שטטרציקלינים קשורים לסיכון מופחת של CDI (יחס צולב 0.62, רווח סמך 95% של 0.47-0.81; P<0.001). נמצא הטרוגניות משמעותית, עם I2 של 53%, ללא הטיית פרסום. אנליזה של תת-קבוצה של מחקרים אשר העריכו את הסיכון של CDI אחרי טפול ב-doxycycline בלבד גם הדגימה סיכון מופחת לפתח CDI (יחס סיכון 0.55, רווח סמך 95% 0.4-0.75; P<0.001).
סיכום: לאור הממצאים, החוקרים מסכמים שמטה-אנליזה של מחקרים קיימים מדגימה שטטרציקלינים קשורים לסיכון מופחת לפתח CDI בהשוואה לתרופות אנטי-מיקרוביאליות אחרות. החוקרים ממשיכים ומדגישים שסביר להניח שניתן להשתמש בטטרציקלינים כאשר יש צורך בהפחתת CDI הקשור לשימוש באנטיביוטיקה.
מקור:
תגובות אחרונות