MedNet - רשת רפואה
כניסה לאתר הרשמה לאתר דואר אדום
 
25/010/2014

דף הבית > חדשות רשת רפואה > תוכן הידיעה  







חדשות נוספות מהתחום חדשות ראומטולוגיה
אם מצאת ידיעה זו מעניינת / מועילה אנא המלץ לעמיתיך
 לרמיקייד אין יתרון קליני על פני טיפול מקובל בדלקת פרקים שגרונית שלא מגיבה למתוטרקסאט
03/06/2012  The Lancet

במחקר הפרמקותרפיה השבדי (Swefot) שבדק הוספת תכשיר נוגד TNF בהשוואה להוספת תרופות נוגדות-שיגרון מקובלות בחולים עם דלקת פרקים שגרונית מוקדמת, נמצא שיפור בתוצאים הקליניים לאחר 12 חודשים. החולים במחקר הציגו דלקת פרקים שאינה מגיבה לטיפול במתוטרקסאט (methotrexate – ABITREXATE, METHOTREXATE EBWE, METHOTREXATE).

רקע
ניתוח הנתונים של מחקר הפרמקותרפיה השבדי (Swefot) לאחר 12 חודשים הראה שהוספת תכשיר נוגד Tumor necrosis factor (אנטי-TNF), הביאה לשיפור בתוצאה הקלינית בהשוואה להוספת תרופות נוגדות-שיגרון משנות-מחלה (disease-modifying antirheumatic drugs) מקובלות, בחולים עם דלקת פרקים שגרונית מוקדמת (early rheumatoid arthritis) שאינה מגיבה לטיפול (refractory) במתוטרקסאט (methotrexate – ABITREXATE, METHOTREXATE EBWE, METHOTREXATE). ההערכה כללה מעקב במשך שנתיים.

שיטות
במחקר קבוצה-מקבילה (parallel-group) עם הקצאה אקראית, ללא סמיות, נכללו חולי דלקת פרקים שגרונית מעל גיל 18המציגים תסמינים פחות משנה. הנבדקים קובצו מ- 15 מרכזי ראומטולוגיה בשבדיה, בין דצמבר 2002 ודצמבר 2006. כל החולים התחילו טיפול במתוטרקסאט. בתום 3-4 חודשים, חולים בהם נכשל הטיפול הוקצו אקראית (1:1) לקבוצה A: טיפול מקובל - תוספת סולפאסאלאזין (Sulfasalazine – SALAZOPYRIN) והידרוקסיכלורוקווין (Hydroxychloroquine – PLAQUENIL); או לקבוצה B: טיפול ביולוגי – תוספת אינפליקסימב (Infliximab – REMICADE). ההקצאה האקראית נעשתה באמצעות רצף ממוחשב. התוצאים הקליניים נותחו לאחר 18 ו- 24 חודשים לפי קריטריוני התגובה של הקולג' האמריקאי לראומטולוגיה (the American College of Rheumatology) והליגה האירופאית נגד שיגרון (the European League Against Rheumatism - EULAR), וצילומי רנטגן של כפות הידיים והרגליים של החולים ניטלו ונותחו לאחר 12 ו- 24 חודשים, באמצעות התאמת ואן דר היידה לציון שארפ (Van der Heijde modification of the Sharp score). ניתוח הנתונים נעשה לפי כוונת הטיפול הראשונית.

תוצאות
מבין 493 האנשים שנסקרו, 487 הוכללו במחקר, ומתוכם 258 הוקצו אקראית לטיפול. שיעור החולים בקבוצה B שהציגו תגובה רצויה לפי הגדרת EULAR, לא היה גבוה במובהק ביחס לקבוצה A לאחר 18 חודשים (49 מתוך 128, 38%; לעומת 38 מתוך 130, 29%), או לאחר 24 חודשים (49 מתוך 128, 38%; לעומת 40 מתוך 130, 31%, p=0.204). לאחר 24 חודשים, ההתקדמות הרדיולוגית של המחלה הייתה רבה יותר בחולים בקבוצה A לעומת קבוצה B (ממוצע 7.23, סטיית תקן 12.72; לעומת 4.00, סטיית תקן 10.0; p=0.009). נרשמו 3 אירועים של תופעות לוואי חמורות: חולי כללי וממושך בקבוצה A, התקף חום ממושך בקבוצה B ומחלה כללית בקבוצה B.

מסקנות
החוקרים מסכמים כי תוספת של טיפול ביולוגי היא אפשרות הגיונית לחולים בהם הטיפול הראשוני במתוטרקסאט נכשל. אולם, הם מדגישים, יש לשקול את השיפור בתוצאים הקליניים לאחר 12 חודשים ובתוצאים הרנטגניים לאחר 24 חודשים, נוכח היעדר הבדל קליני משכנע לאחר 24 חודשים ועלויות גבוהות יותר משמעותית.  לפיכך, כך החוקרים, עבור חולים רבים שנכשלים בטיפול הראשוני במתוטרקסאט, תוספת טיפולית בתרופות נוגדות-שיגרון משנות-מחלה היא הגישה הטיפולית המתאימה.

Conventional combination treatment versus biological treatment in methotrexate-refractory early rheumatoid arthritis: 2 year follow-up of the randomised, non-blinded, parallel-group Swefot trial
Van Vollenhoven R. F. et al. For the Swefot Study Group
The Lancet, Volume 379, Issue 9827, Pages 1712 - 1720, 5 May 2012

 
עוד באותו נושא
היחסים שבין הופעת מוות נשימתי ומרווח הזמן ממתן קורטיקוסטרואידים טרום-לידתי ועד ללידה מוקדמת    AJOG
שילוב של מבתרה בהתחלת טיפול עם מתוטרקסאט יעיל בדלקת מפרקים שגרונתית    Ann Rheum Dis
גרגור מנבא דלקת ריאות שנרכשה בביה"ח    Chest
החלפה למתוטרקסאט יעילה כמו תוספת מתוטרקסאט לאחר כשלון סולפסלאזין בדלקת מפרקים שגרונתית    Rheumatology
לידיעות נוספות

אם מצאת ידיעה זו מעניינת / מועילה אנא המלץ לעמיתיך
  הוסף למועדפים
הוסף למועדפים
  הדפס
הדפס
שלח לחבר
שלח לחבר